פעם בכמה זמן אני תוהה, אם בעצם הכל נורא פשוט ורק אני מסבכת את העניינים (כנראה שכן)
או שזה ככה אצל כולם.
לקוחות שלי תמיד צוחקים עלי, שאני מתחילה כמעט כל שיחה ב:
“קודם אני אעשה קצת בלאגן, אבל אח”כ תבינו איך זה נהיה מסודר ופשוט יותר”.
בכל דבר, דרך אגב.
החלטתי לסדר את החדר? אני אתחיל בלהוציא את כל הדברים מהארון, למיין, לקפל
אחרי שעתיים הכל נראה מבולגן פי 5
(וזה גם השלב שאיל נכנס לחדר ואומר לי: אני לא מאמין! לא אמרת שאת רוצה לסדר? מה זה הבלגן הזה?!)
אבל אחרי שעתיים נוספות, כשהכל מסודר ומבריק ואני יודעת שיהיה לי שקט לכמה חודשים
אז, או אז, הוא יגיד לי: או.קיי. זה באמת נראה הרבה יותר טוב…
חזרה לענייננו?
kiss
ראשי תיבות של Keep It Simple Stupid
כלומר? לעשות פשוט. בלי להסתבך.
איך נקרא המופע החדש של איל גולן? להיות פשוט זה לא פשוט 🙂
בדיוק כמו סיפור הסדר בבית, ככה אני גם בעבודה.
הלוואי שיכולתי לעשות מיתוג ‘על הדרך’.
לכתוב את שם הלקוח, לתקוע איזה אייקון מגניב ויאללה, סע. תתחדש.
אבל לא.
מה פתאום.
מה זה שווה אם אין קצת סבל? בכל זאת, פולניה.
וברצינות רגע.
כמעט כל מעצבת גרפית, או חברת מיתוג שאני מכירה, כותבים כמה לוגו ותהליך מיתוג הוא חשוב
וכמה לוגו חייב להעביר רעיון ייחודי
אבל אז הם לא מבצעים את זה. כי זה באמת נורא קשה.
כי באמת צריך להבין אסטרטגיה. לחפור בערכי המותג, באישיות שלו. להבין מה נכון לשמר ומה לא.
והרבה יותר קל לקחת איזה פונט מגניב, להוסיף לידו צורה גרפית מגניבה
ולמכור ללקוח שזה לוגו.
לי יש מבחן פשוט (ייישששש!!! מצאתי משהו פשוט אחד בכל התהליך הזה!)
אני בודקת, האם מישהו יכול לשכפל את הלוגו שעשיתי ולהשתמש בו.
לדוגמא?
בחודשים האחרונים אני עובדת על מיתוג למדריכת הורים מדהימה.
הייחוד שלה, אותו דגנו לאחר תהליך אסטרטגי, היה החיבור שלה לצבא.
יפעת נשואה לאלוף בצבא והחיים שלהם מנוהלים בצורה מסוימת.
כשהתחלנו את תהליך המיתוג, היה ברור לנו שיש כאן ייחוד מובהק שעוזר לנו.
החיבור שלנו בין עולם ההורות לעולם הצבא, יצר חיבורים מופלאים ובעיקר-
קול ייחודי.
ככה נולד מותג “המכינה”
יפעת מכינה הורים לקראת שלבים שונים בתהליך ההורי (קורס הכנה ללידה, קורס הכנה להורות וכן הלאה)
אבל יפעת גם מקימה את ה‘מכינה’ להורות. אם לדייק, זו אפילו מכינה קדם הורית.
בדיוק כמו שיש מכינה קדם צבאית, לכאלו שרוצים להצטיין ובוחרים להשקיע בכך.
אז כן. בידול כבר יש לנו. תם שלב המיתוג האסטרטגי.
אבל רק כשעברנו לשלב המיתוג הגרפי (קודם עושים חכם ורק אח”כ יפה, זוכרים?)
הבנו שהדרך עדיין ארוכה.
עבודת העיצוב הופקדה בידיה המוכשרות של טלי גלעד ויצאנו לדרך.
מבין כל הסקיצות הראשונות, אלו הסקיצות שהראינו ליפעת, כי אהבנו את הסיפור שיש מאחוריהן.
חסידה, היא עוף גדול שחוזר לקנן באותו מקום. במצרים, העריצו את החסידה והיא היתה סמל לחיבור בין אב לבנו.
אבל האמת היא, שלא הרגשתי שלמה עם הדבר הזה.
ידעתי, שבאופן עקרוני, בטח עוד 200 עצמאיות יכולות לקחת איזו ציפור, או אפילו חסידה ולהשתמש בהן.
אבל מה אם היינו לוקחים את החסידה ושמים לה איזו משרוקית? או כומתה?
זה כבר אייקון ברור, ייחודי ומזוהה באופן בלעדי עם המסר!
אז למה לא?
כי זה עדיין היה “על יד”. כי רעיון גרפי אמור לתרגם מסר מסוים והמסר של יפעת הוא לא צחוקים, או חיבור מלאכותי לצבא.
מכירים את זה שכשרוצים למכור לכם משהו אז עושים הדמיה יפה יפה ואתם כבר מדמיינים את זה מודפס? ועדיין… אם זה רק יפה, מה זה שווה?
רצינו להעביר גם את המסר של הורה אוהב, דואג ומגונן
אבל גם את העניין הצבאי.
ואז,
טלי הציעה שהדמות שלנו תשקיף למרחוק, כי זה מסמל אמא דואגת שמסתכלת על הצאצאים שלה
וגם אופק, וראייה ו…
פתאום נפל לי האסימון.
התנועה הזו, היא גם הכי אמא או אבא שמחפשים את הילד ומלווים אותו במבטם
אבל היא גם התנועה אולי הכי צבאית שיש.
איזה קטע!
זה כל כך פשוט הרי!
זה בדיוק זה! השקפה/ הצדעה זה בדיוק בדיוק מה שרצינו לשדר!
והדמות שממנה לקוח הלוגו? זה כבר סיפור שלם לפוסט נוסף…
ורגע. זה רק הלוגו. עכשיו אנחנו מתחילות לבנות את השפה הגרפית והטקסטואלית והמיקרו קופי-
כי כמו יפעת יש רק אחת ואנחנו רוצות שכולם ידעו את זה.
תהליך מיתוג הוא תהליך ארוך ויקר, בגלל שהוא אמור לייצר לכם תדמית שהיא ייחודית רק לכם.
משהו שאף אחד לא יכול (ולא רוצה) להעתיק.
משהו שמזוהה איתכם. משהו פשוט.
🙂
והממתג הזה, צריך לראות אתכם, את הטוב והרע והבאמצע
אבל להדגיש רק את הטוב. להוציא אותו ואתכם לאור.
יום אהבה שמח, בכל יום.
עיצוב: טלי גלעד ל‘שש’– מיתוג וחידוש מותגים עבריים
