פוסט על עצמאות, בידול ותעודות
אני נתקלת מדי יום בבעלות עסקים שלא מבינות את המשמעות האמיתית של בידול חכם.
שחושבות שזה בסדר שאין להן שום בידול, או ייחוד.
הן תמיד אומרות לי את אותו המשפט:
אני לא רוצה לוותר על שום דבר! אני באמת טובה בהכל.
ובא לי להגיד לה: שומעת?… את לא טובה בהכל.
אין דבר כזה.
ואז הגיעו תעודות המחצית בביה”ס ועשו לי סדר.
פתאום נפל האסימון והכול התחבר לי.
ככה אני, מבינה ומלמדת שיווק דרך רגעים מהחיים עצמם.
בואי נדבר רגע על התעודות האלו.
למה בכל מחצית, מחדש, הן מעוררות כזה רעש תקשורתי ואמוציות בכל בית?
כי הן נוגעות בנקודה רגישה של כולנו.
איך אפשר לבחון את כל הילדים לפי אותם קריטריונים? זה הזוי.
זה לנסות לייצר אחידות במקום ייחוד.
ומי בכלל רוצה אחידות? מי רוצה להיות כמו כולם?
ככה מתחיל, בעיני, הקושי שלנו לבדל את עצמנו.
להבין את הייחוד שלנו.
ילדים שמחכים לתעודת הצטיינות שלא מגיעה אף פעם,
הופכים למבוגרים כאלו
שמקיפים עצמם בתעודות ממסוגרות שלא אומרות כלום, על קיר המשרד שלהם.
שעושים מאמץ נואש להיות מיוחדים, אבל לא ייחודיים.
מיוחד זה לא שגרתי, יוצא דופן, שונה מאוד. ייחודי זו התכונה של המיוחד. סימן הכר בלעדי.
ואת יודעת משהו? זו לא אשמתם!
הפספוס הוא תמיד של ההורה או המורה שמנסה להכניס אותם לתוך משבצת מוגדרת
ואז, שנים אח”כ, הוא ינזוף בהם לצאת מהקופסא ולחשוב אחרת. להיות ייחודי.
אבל איך עושים את זה אחרי חיים שלמים של ניסיון להיות כמו כולם?
משימה בלתי אפשרית, היוש.
זו האחריות שלך למצוא את נקודות החוזק אצל הילדים.
לחפש איתם ועבורם את היתרון, הכישרון הייחודי להם.
להסביר שאין דבר כזה “הכי טוב”. אין שחקן קולנוע “הכי טוב” יש שחקן דרמה, אקשן, קומי מצוין.
ואין מקום “הכי טוב” לגור בו. יש מקום משפחתי, טבעי, אורבני, קרוב לעבודה… וכן הלאה והלאה
מה יותר טוב? מנהטן או איתקה? באמת אפשר לבחור בלי להבין מי קהל היעד ומהי מטרת הטיול?!
ולמה אני כותבת על הורות? אני לא.
אני כותבת על עסקים.
בראייה שלי, כל עסק הוא ילד.
ואם את חושבת כמוני- את חייבת את זה לעסק שלך.
כל ילד וכל עסק חייב לדעת שהוא מוכשר במשהו.
זה לא חייב להיות גיאוגרפיה, או תנ”ך או חשבון.
זה יכול להיות גם בדברים שלא קיימים במערכת כמו להיות חברותי, או נדיב, או מעניין,
או בעל ידע מטורף בתחום מסוים.
אחת אוהבת חיות וטבע והשנייה כתיבה ומוסיקה והשלישית פאזלים ומשחקי חשיבה. והן מאוד דומות ושונות וייחודיות.
זו המשמעות האמיתית של “יחיד ומיוחד”
קשה למצוא ייחוד. אני יודעת.
הרבה יותר קל לצעוק איזה משהו ולקוות שמישהו ישמע
אבל האמת היא שפוסט זועם על מערכת החינוך,
או תסכול על הלקוחות שלא מגיעים- לא ישנה את זה.
גם להגיד לילד, או לעסק כמה הוא מדהים ומוכשר במשהו שהוא לא,
זו טעות בעיני.
למה לנסות להיאחז בכוח ולהתאמץ כל כך, כשמעבר לפינה מחכה הייחוד האמיתי?
עסק מתאמץ זה נורא. גם בעל עסק לא אותנטי זה נורא.
גם כאלו שבטוחים שהם גורואים ומנטורים ומובילי דעת קהל- כשהם לא.
כי כמו שכבר כתבתי פעם,
לכל בעל מקצוע יש לקוחות שיגידו שהוא מעולה. שיכתבו עליו המלצות.
אבל אם אתם רוצים לדעת אם בעל מקצוע הוא באמת מוצלח- תשאלו את הקולגות שלו 🙂
הילד שלכם והעסק שלכם צריכים לדעת מה מבדל אותם מכל השאר.
ועד כמה אתם יודעים ומאמינים שבעזרת הייחוד הזה הם יצליחו.
זה עד כדי כך פשוט בעצם.
כי אנשים ומותגים?
זה בדיוק אותו הדבר.
אם עדיין לא ברור לך מה הייחוד שלך, או איך לתקשר אותו ללקוחות
את מוזמנת לדבר איתי, או להצטרף לסדנא הקרובה
